מקרים שבהם הכאב קשור לרווח סמוי בתת-המודע.
תחושת שליטה
לעיתים, הכאב מהווה אמצעי לשליטה בסביבה או במערכות יחסים, על ידי יצירת תלות של אחרים במצבו של האדם.
במקרים כאלו, נדרשת עבודה עמוקה יותר כדי לשנות את הדפוסים הללו ולאפשר ריפוי מלא.
רווח רגשי
הכאב מעניק תשומת לב מהסביבה ("רואים אותי רק כשכואב לי").
מאפשר הצדקה להאט או לנוח ממרוץ החיים.
נותן לגיטימציה לאי-עשייה או לדחיית משימות.
משמש כדרך להרגיש תחושה של שליטה – לפחות על משהו שמוחשי בגוף.
מספק תחושת זהות ("אני החולה / אני הסובל"), יש משמעות לקיום.הכאב מביא דאגה ותמיכה מהסביבה, שמעניקים תחושת קרבה או הכרה שלא ניתנת בדרך כלל.
רווח ביחסים ובחברה
דרך הכאב מקבלים אהבה, חמלה ודאגה מאחרים.
יוצר גבולות ברורים – מונע דרישות או חדירה של אחרים.
מהווה תירוץ להימנע מקונפליקטים, מחויבויות או קשרים.
מאפשר שליטה סמויה באחרים ("תתחשבו בי כי כואב לי").
מייצר שייכות לקבוצות של סובלים/חולים – "אני לא לבד".
לעיתים, הכאב מאפשר לאדם להרגיש קרוב או מחובר לאדם אהוב שסובל גם הוא. שחרור הכאב עלול להתפרש כתהליך שמנתק את תחושת האחדות הזו.
רווח רוחני
הכאב משמש מורה דרך – חושף שיעור נשמתי או קונפליקט לא פתור.
יוצר הזדמנות להתבוננות פנימית והעמקה בעצמי.
מאפשר חיבור לגוף – חוויית הקשבה מחודשת לסימנים שלו.
מחזק אמונה, רוחניות ובקשת עזרה מהיקום/בורא.
מראה איפה אני לא חי את האמת שלי ומזמין שינוי.
רווח מעשי
מעניק פסק זמן מהעבודה, מהילדים או מהשגרה.
מקל על תחושת אשמה כשלא מצליחים לעמוד בציפיות.
מאפשר גישה למשאבים – ביטוח, חופשת מחלה, תמיכה כלכלית.
מגן מפני סיכונים – מי שכואב לו פחות יוזם, ולכן גם פחות נכשל.
הכאב מאפשר לאדם להצדיק את חוסר הפעולה או ההתקדמות בתחומים מסוימים בחיים, מבלי להרגיש אשם או כשלון.
הכאב משמש כתירוץ להימנע ממצבים מאתגרים רגשית או פיזית, כמו קונפליקטים בעבודה או במערכות יחסים.
הכאב עשוי לספק הפוגה ממטלות יומיומיות. לדוגמה, כאב ראש שמוביל לוויתור על משימות או הזדמנות למנוחה שלא מתאפשרת אחרת.